3 סיבות מדוע כדאי להתמודד עם הליך גירושין באמצעות גישור
25 באוגוסט, 2011
הליך הגירושין הוא מטבעו הליך מאוד רגיש המצריך לעיתים קרובות מאוד הליכה זהירה בין הטיפות ולא מאבק חורמה בכל החזיתות כפי שקורה לא פעם. בדיוק לשם כך נוטה בית המשפט להפנות מספר רב של תיקי גירושין להליך אלטרנטיבי של יישוב סכסוכים – הוא הליך הגישור. במאמר שלפניכם ננסה לעמוד על היתרונות הטמונים בניהולו של הליך הגירושין בנוכחותו של מגשר.
1. שקט נפשי – הליך הגישור הוא הליך סגור ואינטימי המתנהל באווירה טובה. הגישור מאפשר לבני הזוג המבקשים להתגרש להגיע להסכמה ופשרה מבלי להזדקק לעזרתו של בית המשפט. מדובר על יתרון משמעותי שכן הלחצים המשפטיים ובעיקר הנפשיים הכרוכים בניהולו של דיון משפטי פורמלי עלולים לגרום לשני מהצדדים להרים את קולם בלהט הרגע ולומר דברים שעלולים להקשות על ההגעה לפיתרון. חשוב להדגיש כי הדברים הנאמרים בחדרו של המגשר הינם חסוייםולא מועברים לידיעתו של השופט.
2. ילדים – עבור בני זוג שהינם גם הורים ניהול הליך הגירושין בנוכחותו של מגשר ולא בין כתלי בית המשפט הינו במידה רבה בבחינת הכרח. הסיבה לכך היא שעצם נוכחותם של הילדים במשוואה תחייב את ההורים להישאר בקשר גם לאחר שהגירושין יהפכו לרשמיים. אשר על כן ובכדי לא להותיר משקעי עבר של ממש אשר יעיבו על המשכו של הקשר וישפיעו בהכרח גם על הילדים – רצוי כי כל הדיונים יתנהלו ברוח טובה – בדיוק כפי שקורה במסגרת הליך הגישור. הסיבה לכך נובעת במישרין מהגדרת תפקידו של המגשר. בניגוד לשופט שפוסק לא פעם בצורה חד משמעית – תפקידו של המגשר היא להביא את הצדדים לפשרה המוסכמת בהכרח על שני הצדדים.
3. מחיר – יש לציין כי הפנייה להליך הגישור ולא לבית המשפט עשוייה לחסוך לבני הזוג הרבה מאוד כסף וזמן. המגשר לא מעוניין לבזבז לשווא את זמנם של בני הזוג ולכן המטרה שלו היא לסיים מוקדם ככל הניתן את ההליך – בכפוף להשגתה של הסכמה. מרביתם המוחלט של הדיונים מאופיינים בגישה פרקטית ועניינית שאינה הולכת סחור-סחור. גם מבחינה כספית כאמור מדובר על הקלה משמעותית שכן העלות הכרוכה בשכירת שירותיו של המגשר מתחלקת שווה בשווה בין הצדדים וזאת ביחס לעלויות הכרוכות בניהולו של הליך משפטי ארוך ולא פשוט.
לסיכום, בבואכם לבחור מגשר שינהל את הליך הגירושין שלכם יהיה עליכם לבחור באיש מקצוע מנוסה, סבלני וקר-רוח אשר ניהל לא פעם ולא פעמיים דיונים דומים. בקיאותו של המגשר בלשון החוק לצד היכרותו המעמיקה עם המורכבות המלווה תדיר הליכי גירושין תאפשר לו להציע לכם את הפתרונות הריאליים שיסייעו לכם לסיים את הקשר על הצד הטוב ביותר
חמש שאלות ותשובות בנושא גישור
19 ביוני, 2011
על רקע תופעת הסחבת המתמשכת שהפכה למנת חלקם של כמעט כל בתי המשפט בישראל, הופך תחום הגישור לאלטרנטיבה ברת קיימא ליישוב סכסוכים. המדובר בהליך שעשוי לחסוך לבוחרים בו כסף וזמן רב, וזאת לצד עוגמת נפש רבה שעשוייה להיחסך כתוצאה מכך שהסכסוך כולו לא מתנהל בין כתלי בית המשפט על כל המשתמע מכך. במאמר שלפניכם נציג איפוא חמש שאלות ותשובות שעיקרן אפיק הגישור. אל תגידו שלא ידעתם.
מהם ההבדלים בין גישור לבוררות?
ההבדל העיקרי בין שני האפיקים הללו הוא שבניגוד להליך הבוררות המחייב, הליך הגישור אינו מחייב את הצדדים וניתן בכל שלב להפסיק את הליך הגישור. אשר על כן ברור כי התוצאה של הליך הגישור תהיה פשרה אשר תביא לידי ביטוי במידה זו או אחרת את האינטרסים של כלל הצדדים. במסגרת הליך הבוררות להבדיל, מחוייב הבורר לפסוק בין בעלי הדין.
מדוע תהליך הגישור משתלם מבחינה כספית?
פנייה למגשר איכותי ומקצועי תאפשר לכם לחסוך עשרות אלפי שקלים שיוקצו לחילופין להתדיינויות משפטיות מייגעות אשר עלולות להימשך תקופה ארוכה. במסגרת הליך הגישור, הן הצדדים והן המגשר יוצאים מתוך נקודת הנחה לפיה כל העוסקים במלאכה מבקשים לסיים את הפרשה על הצד הטוב ביותר מבלי לבזבז זמן יקר. בדרך כלל מדובר בין 5 ל-8 פגישות שבסופן הצדדים חותמים על הסכם אשר יובא לאישור בית המשפט. הרצון ההדדי להגיע לפשרה טובה בפרק זמן סביר הוא הוא זה אשר מנחה את הצדדים ומהווה נר לרגלם.
מדוע בכלל כדאי לפנות לגישור בדיני משפחה?
מעצם טבעם, כל ההליכים המשפטיים הסובבים את תחום דיני המשפחה נוגעים במישרין או בעקיפין בנושאים רגישים וסבוכים. זוהי בדיוק הסיבה לכך שככל שהדברים נוגעים למשפחתכם נכון יהיה להעדיף תחילה את מיצוי הליכי הגישור עד תומם. פנייה למגשר תאפשר לכם לסיים היטב את הפרק הבעייתי ביחסים שלכם מבלי להותיר מאחור משקעים בלתי פתורים.
בנוסף, אם בסכסוך בינכם מעורבים ילדים הרי שהפנייה לגישור מקבלת חשיבות גדולה עוד יותר שכן ניהולו של הליך משפטי מתמשך עלול להותיר צלקת גדולה בליבם של הילדים, ולהפכם לחלק בלתי נפרד מדיונים שבהם תישמע מסכת עלבונות ארוכה וצורמת. הליך הגישור לחילופין עשוי להתנהל בצורה הרבה יותר חיובית לאור העובדה שעצם הגעתם של הצדדים לישיבה – מצביעה על נכונותם להגיע לפשרה.
כיצד תדעו שכדאי דווקא לכם לפנות לגישור?
אם לעולם לא אהבתם מריבות מרות ואם תמיד העדפתם לחמוק מאור הזרקורים הרי שהפנייה לגישור תהיה מבחינתכם האופציה הטובה ביותר שכן בניגוד למקובל בין כתלי בית המשפט – כל הדברים הנאמרים בחדריהם של המגשרים – נשארים שם.
זאת ועוד, אם אתם חוששים מלאבד שליטה על המצב ודווקא מעדיפים להיות כל העת עם היד על הדופק בכל הנוגע לתוצאות ההליך – הרי שתעדיפו לפנות לגישור. חשוב לזכור כי כל תוצאה של הליך הגישור חייבת להיות מאושרת על ידי כל הצדדים המעורבים בסכסוך ועל כן הסיכוי כי תוצאה כלשהי תיכפה עליכם, בניגוד לנעשה בבית המשפט – שואף לאפס. נוסף לנימוקים הללו חשוב לציין גם את החסכון המשמעותי בכסף ובזמן אותו מאפשר לכם הליך הגישור.
כיצד תמצאו מגשר טוב?
ראשית המגשר שבחרתם לצורך סיום הליך גירושין בהסכם חשוב שיהיה עורך דין המומחה בתחום דיני המשפחה כמו כן , בטרם אתם מתחילים את הליך הגישור שוחחו עם המגשר כדי שתפנו לאדם המתאים ביותר מבחינתכם. מגשר טוב הוא אדם שיידע להיות לכם לאוזן קשבת ולא לבזבז את זמנכם בנאומים שהכין מבעוד מועד. המפתח לפתרון הסכסוך בהליך הגישור הוא היכולת למצוא את העמק השווה, את נקודת הפתיחה שעליה יוכלו הצדדים להסכים. ברגע שמסכימים על הנקודה הראשונה ממשיכים הלאה לנקודה הבאה ומתקדמים עד לרגע שבו הסכסוך הופך לנחלת העבר.
הקפידו לבחור מגשר מנוסה שהתעסק בעבר במקרים הדומים לזה שלכם. הניסיון הוא חיוני לאור העובדה כי רק מגשר שמכיר מקרוב את התחום ידע להציג בפניכם את כל התרחישים העומדים בפניכם כך שתבינו בדיוק מול אילו חלופות אתם מתמודדים.
לסיכום, בתי המשפט בישראל הכירו כבר לפני תקופה ארוכה בחיוניותו של הליך הגישור כאפיק אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים. הסיבה לכך היא שהליך הגישור טומן בחובו אווירה טובה ואינטימית יותר שעשוייה להקל על סיומו של הסכסוך ברוח טובה. אז בפעם הבאה שבה אתם שוקלים לפנות לבית המשפט – תחשבו שוב – תחשבו על גישור.
גישור גירושין – הסכמות הסדרי ראיה לבני זוג קרייריסטים
2 ביוני, 2011
אירית רייכמן - עו"ד גישור גירושין
מאת: אירית רייכמן עו"ד ומגשרת .
גירושין במשפחות ובהן ילדים רכים בשנים, מעולם לא היו דבר קל להתמודדות – לא למערכת המשפט והיועצים, וודאי שלא להורים ולילדים עצמם.
נישואיהם של עידית וירון , הורים ל-3 ילדים מקסימים בני 5,3 ושנה וחודשיים עלו על שרטון. עידית וירון, אשר נישאו נישואים אזרחיים בקפריסין כמה שנים קודם לכן, החליטו שהצעד הנבון ביותר לכולם יהיה גירושין. לבני הזוג קריירות מצליחות: עידית שהיא עורכת דין בעצמה, מועסקת במשרד גדול שמתמחה בעסקאות בינלאומיות של חברות תקשורת. בעלה, הינו מנהל בכיר בפירמה ידועה.אולם, לבני הזוג לא היה דבר יקר יותר מילדיהם. הם רק לא ידעו איך איך להיפרד ולהפריד את חייהם זו מזה אך גם לשמר את הקשר ההדוק והאוהב של שני ההורים עם כל הילדים.
מבחינה משפטית, ידעה עידית לומר, כי הילדים יהיו במשמורתה והסדרי ראייה בין הקטינים לאביהם נערכים במתכונת בדרך כלל פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני .כמו כן לפי חו"ד המומחה שהתייעצה אתו, עד גיל שנתיים שלוש הילדים אינם ישנים אצל האב כלל, אלא רק כל סוף שבוע שני פעם בשבועיים. בין גיל 3-5 מקובל שהילדים ישנים אצל אביהם לילה אחד פעם בשבוע או שבועיים באמצע השבוע.
עידית, לא יכלה להקטין בהיקף כה משמעותי את שעות עבודתה, כדי להיות עם הילדים ומאידך היא גם רצתה מעט שעות לנוח ולבלות, אך ידעה שאם תאמר זאת לבעלה, ינצל זאת נגדה – בין אם לתביעת משמורת משותפת ובין אם להוכחת היותה אמא לא טובה. ירון, לעומת זאת, רצה לשהות כמה שיותר עם הילדים אבל מאידך, גם הוא היה מעונין להמשיך לפתח את הקריירה שלו ואת חייו החברתיים והתרבותיים.
מעבר לכל דאגו ההורים לטובת הילדים. כל אחד מהם פנה לייעוץ מקצועי אצל אנשי מקצוע המקובלים עליו אך לא היתה תמימות דעים. היו כאלו שהציעו ליישם את הסדרי הראייה הנהוגים אף אם הם מינימאליים כי זוהי טובת הילד, אחרים טענו כי יש לשאוף כמעט למשמורת משותפת לטובת הילדים וכך חזרו ההורים מבולבלים עוד יותר. בני הזוג החליטו כי העובדה שלמומחים דעות שונות רק מדגישה את מה שחשבו מראש- כל הורה הוא המומחה לילד שלו וטובת הילד אינה אמת מוחלטת אלא משתנה בין הילדים והמשפחות.
עם תובנה זו הגיעו ההורים למשרדי, הם אמרו ששניהם רוצים להיות בקשר חם הדוק עם הילדים. שניהם הסכימו כי מקום המגורים המרכזי של הילדים צריך להיות אצל האמא שלהם אך הם לא הצליחו למצוא הסדר שיהיה מקובל על שניהם.
התחלנו יחדיו להגדיר מהם רצונותיו של כל צד ומה חשוב לו. עידית אמרה שחשוב לה כי לבנם התינוק תהיה סביבה קבועה ויציבה כדי שהוא לא יפתח חרדת נטישה ופחדים אחרים. בנוסף, היא הוסיפה שהיא מעדיפה שהילדים ישנו אצל אביהם, אבל בסוף שבוע רק יום אחד. למשל: ביום שישי אצל האם וביום שבת אצל האב, ולחילופין וזאת כיון שבמשך השבוע היא ממעטת להיות בחברתם.
האב, לעומת זאת, אמר שחשוב לו לשמור על קשר רציף עם הילדים ובעיקר בגלל שבגיל שלהם תקשורת טלפונית אינה יכולה להספיק. הוא מעוניין לראותם 3 פעמים בשבוע פנים אל פנים- אפילו אם זה בילוי של גלידה אחר הצהרים.
דרך הליך הגישור הצליחו בני הזוג להסכים על הסדרי ראייה שיענו על הצרכים של שניהם- מפגשים קצרים בני שעה או שעתיים אחה הצהריים, לינה שמתחילה בשעות הערב ונגמרת למחרת בבוקר בגן וכן שהייה של הילדים בת 24 שעות בכל סוף שבוע אצל כל הורה. הם הקפידו לחלק את התקופות בהסכם לפי גיל הילד וקבעו לכל גיל הסכם ראייה נפרד המושתת על התבגרות הילד ועצמאותו.
כמו כן ההורים הסכימו להתגורר אחד בסמוך לשני כדי להקל עליהם ועל ילדיהם בעתיד כאשר יתבגרו. כמו כן הסכימו שהאב יקח את הילדים למסגרות הלימודים כאשר האם שוהה בחו"ל ולא יצטרכו להיות עם מטפלת זרה. כמו כן סיכמו שבימים שהאב חייב לצאת לעבודתו בשעה מוקדמת בבוקר, האם תבוא לביתו ותקח את הילדים למסגרות .
הסדרים מקוריים אלו עונים היטב על צרכי שני ההורים ומאפשרים להם להגיע להסכמות שאינן שגרתיות בין כתלי ביהמ"ש.
מאת: אירית רייכמן עו"ד ומגשרת .
