פיצויים לגבר בגין סרבנות גט

18 ביולי, 2009

פרשנות זו מתבססת על פסק דין תמ"ש 21162/07 פלוני נ' פלונית (מנחם הכהן -  21.1.10)

מאת עו"ד אירית רייכמן

בני הזוג נישאו בשנת 91' ואלו נישואים שניים לשניהם. במשך שנתיים סרבה האישה להתגרש ודבקה בדרישתה לשלום בית. בתביעת הגירושין שהגיש הבעל, קבע ביה"ד הרבני כי אין עילה לחייב את האישה בגט ועל הבעל לנהל עימה משא ומתן עד שתתרצה. הבעל טוען שהנישואים הגיעו לקיצם והתעקשותה של האישה הינה עוולה עליה מגיעים לו פיצויים נזיקיים.

הבעל התבסס על קביעת ביהמ"ש לפיה סרבנות גט מהווה עילה לפיצוי נזיקי. האישה טוענת שפיצויי נזיקין קמים רק כאשר יש חיוב בגט מצד ביה"ד הרבני. האישה הוסיפה וטענה כי האיש לא הוכיח את הנזקים שנגרמו לו ולא הוכיח כי התנהגותה מהווה סרבנות לשמה.

סרבנות הגט כעילה לתביעת נזיקין

נושא הסרבנות נידון בבתי משפט שונים, אשר ברובם ככולם, הוכרה תופעת סרבנות הגט כעילת תביעה נזיקית, הנופלת בגדרי עוולת הרשלנות, ועוולת הפרת חובה חקוקה (הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 287 לחוק העונשין- במקרים בהם ניתנה החלטה בבית הדין הרבני המחייבת או ממליצה לבן הזוג הסרבן להעניק גט; הפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). עילת תביעה כאמור, מקנה לבן הזוג זכות לעתור לפיצוי נזיקי כנגד בן הזוג המסרב להעניק לו גט, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהסירוב להתגרש.

השופט מציין כי בתחילה סבר כי רק בנסיבות בהן חויב בן הזוג להעניק הגט קמה עוולה, אך כעת הוא סבור שאין זה רף מחייב. עוד הכריע השופט כי לאור עדויות הצדדים מדובר במקרה של סרבנות גט. השופט ציין כי לא ניתן לקבוע כללים ברורים ביחס לתיחום מועד הסירוב, אשר ממנו ואילך ייחשב לסירוב בלתי סביר, ויש לדון בכל מקרה לגופו.

[למאמרים נוספים - עו"ד אירית רייכמן]

פיצוי מכוח עוולת הרשלנות

התובע עתר לפיצוי מכוח עוולת הרשלנות ופסה"ד מנתח את יסודות העוולה והתקיימות תנאיה:

חובת זהירות – מעצם קיומם של נישואים, יש תלות וקרבה בין בני הזוג אשר מולידה ציפייה לזהירות מיוחדת לרגשותיו ורווחתו של בן הזוג, יותר מזו המצופה כלפי אדם זר. במקרה הנידון יש גם חובת זהירות קונקרטית לפיה שני הצדדים מבוגרים (72,83) והבעל הביע רצון מפורש לסיים את מערכת היחסים ביניהם – דבר המוליך למסקנה שחזקה על הנתבעת שצפתה כי התנהגותה תפגע בבעל ותזיק לו. משכך, הנתבעת הפרה את חובת הזהירות בה היא חבה.

נזקים - אף שהתובע לא הוכיח את הנזקים שטען להם, ניתן לראות גם באינטרסים נפשיים של כאב, צער, פגיעה בנוחות, פחד, פגיעה באוטונומיה ועגמת נפש כנזק בר פיצוי בנזיקין. השופט מוסיף שאף שהבעל יכול לקבל היתר לנישואים שניים, אין התהליך לכך פשוט בעיקר בהתחשב בגילו וגם לכשיינתן ההיתר, הוא יוותר נשוי בניגוד לרצונו. השופט מוסיף כי לעניין גובה הנזק, זה מסוג המקרים בהם נתן להסתפק בהפרה כללית של חובה חקוקה המקימה פיצוי כספי מסוים.

השופט מסכם בכך ש: "בנדון, אין לי ספק בכך שסירובה העיקש של הנתבעת לקבל מידי התובע את גטה, פוגע באוטונומיה של התובע, בזכותו למימוש עצמי, בכבודו ובחירותו. בהתנהגות פסולה זו, גזרה הנתבעת על התובע חיי בדידות, היעדר זוגיות ואינטימיות עם בת המין השני, ובכך גרמה לו לנזק נפשי גדול, לצער, השפלה, ביזוי וכאב. כל האמור מקבל משנה תוקף לאור גילם המופלג של הצדדים".

היקף הפיצוי בגין סרבנות גט

השופט מסביר כי אין מקום לפיצוי עיתי שיימשך עד מתן הגט היות והדבר יעלה חשד לגט מעושה וכן ייראה כי פיצוי עונשי. השופט קובע כי תחולתה של עוולת הרשלנות הינה מתום שנה אחת מיום הגשת התביעה לגירושין היות ובמועד זה היה ברור לנתבעת, ולפחות היה עליה לדעת החל ממועד זה, כי התובע נחרץ בדעתו להתגרש ממנה וכי אין הוא מעוניין עוד בניסיון נוסף לשלום בית ביניהם. כמו כן במועד זה ידעה הנתבעת אודות הכאב והסבל הנגרמים לתובע כתוצאה מסירובה לקבל את גיטה.

השופט קובע כי בנסיבות המקרה דנן, בהתחשב בראיות ובעיקר בגילם המתקדם של הצדדים, כמו גם העובדה שהחל מהגשת התביעה לגירושין חלפו שנתיים וארבעה חודשים בלבד, כאשר תביעת הנזיקין הוגשה שנה וארבעה חודשים לאחר הגשת תביעת הגירושין; ובהתחשב בהבחנה שיש לערוך בין נזקים הנגרמים לבעל מסורב גט לנזקים הנגרמים לאישה מסורבת גט – האישה תפצה את בעלה בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסירובה להתגרש ממנו, עבור התקופה, שבין שנה מיום הגשת תביעת הגירושין ועד ליום מתן פסק הדין, תקופה בת שנה וארבעה חודשים, בסך של 53,333 ₪ (וזאת על פי החישוב של 40,000 ₪ לשנה).

פרשנות

עו"ד אירית רייכמן סבורה שפס"ד זה הנו תקדים, שכן בית משפט פסק פיצויים כספיים לגבר בעקבות סירוב האשה לתת גט, וזאת למרות העובדה שבית הדין הרבני לא חייב את האשה לתת גט לבעלה, אלא קבע שעל הצדדים לנהל משא ומתן להסכם גירושין.

סרבנות גט | תגובות

לא ניתן להגיב לפוסט.

עמודים

מקצוע הגישור הפך בשנים האחרונות לתחום מבוקש, גם כתוספת לעריכת דין וגם כמקצוע לכל דבר. לכן, ישנו גם ביקוש רב לקורסים והסמכות בתחום, ורצון להשיג את ההסמכה הנדרשת.
עו"ד אירית רייכמן הינה חברה במרכז הגישור העולמי (World Mediation Centre), אשר מספק הדרכות אונליין, על כל תחומי הגישור. את הקורסים מעביר מר דניאל ארדמן.

רוצים להצטרף להדרכות אונליין בנושא גישור? צרו קשר עם עו"ד אירית רייכמן

חדש בבלוג

נושאי הבלוג

תגים